חלוקת רכוש – איך עושים את זה?

בעת סיום קשר זוגי, בין אם ממוסד ובין אם לא, לרוב, יהיה צורך בהליכי נגזרת, כדוגמת חלוקת הרכוש המשותף. באופן מפתיע (…או שלא), דווקא נושא זה, מכל הנושאים, מעלה ויכוחים רבים בין שני הפרודים. אי לכך, החוק הישראלי קובע דרך חלוקה ברורה, כדי למנוע התעסקויות מיותרות, אם כי גם אז נשארים תחומים אפורים פתוחים. אלו שמקדימים תרופה למכה, אף עורכים חוזה הנוגע לחלוקה בעת פרידה. גם אז, יתכן ויהיו תהיות ומחלוקות אשר יגיעו לפתחו של בית המשפט.

במאמר זה נסקור: מהו חוק יחסי ממון המושתת על הסדר איזון משאבים, נסביר על חזקת השיתוף שחלה לפני חיקוק חוק יחסי ממון וכיום על ידועים בציבור, וכן על הסכם פרטני, ספציפי בין בני זוג, שהוא הסכם ממון.

מאמר זה מובא לנוחיותכם, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חוק יחסי ממון – הסדר איזון משאבים:

החוק הישראלי שנועד להסדיר את ענייני חלוקת הרכוש, הינו חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). מדובר בחוק שחל על זוגות נשואים בלבד, אלו שנישאו החל מכניסת החוק לתוקף, כלומר, 1974. חוק יחסי ממון מבוסס על הסדר איזון משאבים, לפיו בעת פרידה של זוג נשוי וסיום הקשר הזוגי, יחולק רכושם של השניים בהתאם לחלוקה שוויונית והוגנת התלויה במאמץ שהושקע בצבירת הנכס ו/או שימוש בנכס במהלך התקופה, וזאת כאמור בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואיו (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם."

לכאורה, מדובר בסעיף השופך אור על חלוקת הרכוש בין בני הזוג, אך בשל תחומים אפורים, בכל זאת מגיעים זוגות לערכאות משפטיות, על מנת לדון בחלוקת נכסים מוחשיים ורוחניים, בעיקר אלו שאינם מוזכרים בחוק.

חזקת השיתוף:

כאמור, חוק יחסי ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש, חל רק על זוגות שנישאו החל משנת 1974. כמו כן, הוא אינו חל על ידועים בציבור. כאשר הזוג אינו נמנה על זוגות נשואים החל משנת 1974, חלה עליו החזקה שקדמה לחוק יחסי ממון, שהיא חזקת השיתוף.

על פי חזקת השיתוף, בני זוג אשר בחרו, ביחד, לחיות בחיים משותפים, יוצרים ביניהם שיתוף בכל תחומי החיים, לרבות שיתוף בנכסים ממוניים. אי לכך, ומכוח חוק החוזים, וזאת על ידי הסתמכות הצדדים, בעת פרידה, חלוקת הרכוש תעשה שווה בשווה (אם כי קיימים נכסים שמוחרגים מהחלוקה הזו, כמו ירושה, פנסיה ועוד). על חזקה זו הובאה ביקורת רבה, הנוגעת לחוסר שוויוניות והוגנות.

הסכם פרטני בין בני זוג – הסכם ממון:

יש להבחין בין חוזה פרטני בין השניים, לבין הסכם הממון, שהוא הסכם המפרט את חלוקת הרכוש של בני הזוג לאחר פרידה ביניהם. כמו כן, הסכם זה מהווה הסכם ספציפי הגובר על החקיקה הקיימת בישראל, שהיא כברירת מחדל (חוק יחסי ממון וחזקת השיתוף). הסכם הממון הינו הסכם שנכתב בין הצדדים עוד בטרם השניים מיסדו את הקשר הזוגי ביניהם. בהסכם ישנה חלוקה לשני נושאים עיקריים: הרכוש האישי לפני מיסוד וחלוקת הרכוש לאחר פרידת הזוג. מטרת כתיבת ההסכם ב"טיימינג" האמור, נוגעת לכתיבתו בצורה שקולה, ללא אינטריגות בין השניים. להסכם הממון יש מספר יתרונות עיקריים, כדוגמת: יעילות, וודאות ואמון. המתנגדים לקיום הסכמים מהסוג הזה, טוענים שיש בכך פגיעה ברומנטיקה, עקב שילוב פרוצדורות טכניות בתוך מערכת יחסים רגשית. בדומה לכל הסכם, גם כאן, יתכן ויגיעו מחלוקות לבית המשפט, וזאת בהתאם לנסיבות ולפרשנות החוזה. אי לכך – יש חשיבות לכתיבת הסכם ספציפי ומפורט ככל שניתן.

לסיכום:

בכל הנוגע לחלוקת רכוש, ישנה חשיבות לליווי על ידי עורך דין לענייני משפחה. עורך דין מסוג זה יוכל לעמוד על זכויות הפונה ולסייע לו בהליך חלוקת הרכוש. לרוב, יהיה מדובר בהליך אשר כרוך להליכים גדולים יותר, כגון גירושין או סיום קשר זוגי, מה שיצריך טיפול מקיף, ליווי וייצוג.