ענייני ירושות וצוואות, מעלים שאלות משפטיות רבות, החל מהשאלות הבסיסיות – כיצד מורישים? כיצד אפשר להבטיח כי הירושה תגיע ליורשים? כיצד מממשים ירושה או צוואה? מה ההבדל בין ירושה לבין צוואה? מה הדין לגבי ירושה לילדים מנישואין קודמים? שאלות אלו ועוד, הן שאלות שאנו נתקלים בהן יום יום בתור עורכי דין למשפחה, העוסקים באופן קבוע בתחום הירושות והצוואות. במאמר שלפניכם, אספנו מגוון רב של שאלות חשובות בתחום הירושה והצוואה, שעליהן נשיב במאמר. עם זאת, נבהיר כי תכלית המאמר היא להציג תוכן כללי, איכותי, לכם הקוראים, אך במידה ויש לכם סוגיה ספציפית, הרי שחשוב להיעזר בעורך דין משפחה בעל ידע וניסיון.

איזה דין מסדיר את דיני הירושות?

בישראל, יש חוק ייעודי לענייני ירושות וצוואות, הנקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע כיצד ניתן להוריש עיזבון, מי רשאי להוריש ומי רשאי לרשת, מי פסול לרשת וכן כיצד בעצם מורישים – בין אם באמצעות ירושה ובין אם באמצעות צוואה. כמו כן, חוק הירושה קובע מהן הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה ומהן הסמכויות של רשם הירושה. חוק הירושה הוא חוק מקיף, ארוך וחשוב, אשר מצריך הבנה וידע משפטי בתחום.

חוק הירושה, כבר בסעיף הראשון, קובע את הדין הבסיסי, והוא כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. עיזבון הוא בעצם כל הונו ורכושו של המנוח שנפטר.

מי רשאי לרשת ולהוריש?

הדין הוא כי כל אדם רשאי לרשת וכל אדם רשאי להוריש. החריגים הם אנשים שפסולים משפטית להוריש (למשל – אדם שבית המשפט קבע בצו כי אין לו כשרות משפטית). כמו כן, פסולים לרשת הם מי שניסה להרוג את המוריש בשל הירושה וכיו"ב.

מה ההבדל בין ירושה לצוואה?

חוק הירושה קובע שתי דרכים להוריש עיזבון: הדרך האחת, היא בהיעדרה של צוואה. במצב כזה, קיימת ברירת מחדל חוקית לפיה בעת מותו של אדם, עזבונו עובר ליורשיו לפי דין. היורשים לפי דין הם ילדיו של המנוח, ומי שהיה או הייתה בת או בן זוגו בחייו. כלומר, אם אדם אינו מותיר צוואה ונפטר, ויש לו שני ילדים והוא לא נשוי ולא חי בזוגיות, הרי שרכושו יועבר לשני ילדיו, בחלוקה שווה.

הדרך השנייה להוריש לפי חוק הירושה, היא באמצעות עריכת צוואה. צוואה יכולה להיערך בכתב, כלומר להיחתם על ידי המנוח. כמו כן, צוואה בכתב יכולה להיערך בפני עדים. כלומר – שני עדים יהיו עדים לצוואה בכתב וגם יחתמו עליה. סוג נוסף של צוואה הוא צוואה בפני רשות – שנערכת בפני ערכאה שיפוטית או רשם הירושה. הסוג האחרון של צוואה הוא צוואה בעל פה: צוואה זו יכולה להיערך רק במקרים של אדם גוסס, אשר רשאי להקריא את צוואתו בעל פה בפני שני עדים, אשר יערכו תרשומת ויפקידו אותה בהקדם אצל רשם הירושה. במידה ואדם שערך צוואה בעל פה, לא נפטר בתוך חודש, הרי שאז הצוואה בטלה.

כלומר, אם נסכם עד כה – ישנן שתי דרכים חוקיות להוריש: בדרך של "עשה" ובדרך של "אל תעשה". דרך של "עשה" היא באמצעות צוואה. הדרך של "אל תעשה" היא באמצעות אי עריכת צוואה, כאשר אז הירושה תהיה לפי דין.

איך אוכל להבטיח ירושה לילדיי מהנישואין הקודמים?

כאמור, אם אדם נפטר מבלי שערך צוואה, הרי שעיזבונו יועבר ליורשיו. כך לדוגמה, אדם שכיום חי עם בת זוג ויש לו ילד מנישואין קודמים וילד מנישואין נוכחיים. אם הוא לא ערך צוואה, הרי שעיזבונו יועבר לילדיו ובת זוגו הנוכחית. מנגד, אם רוצים להבטיח ירושה גדולה או משמעותית יותר לילדים מנישואין קודמים, הרי שהפתרון לכך הוא באמצעות עריכת צוואה. נדגיש שבצוואה אין הגבלה לגבי זהות היורשים. כלומר – אפשר להוריש עיזבון גם לשכן וגם לחבר קרוב. אפשר להוריש באמצעות צוואה לילד אחד בלבד ולא לילדים אחרים.

כיצד מממשים צוואה או ירושה:

כדי לממש ירושה או צוואה, יש לפנות לרשם הירושה, בבקשה למתן צו ירושה (אם אין צוואה), או באמצעות צו קיום צוואה (במקרה שקיימת צוואה). לאחר מתן הצו, ניתן לממש את העיזבון.

לסיכום:

במאמר זה הצגנו מספר שאלות הנוגעות לדיני הירושות והצוואות. הסברנו מה הדין לגבי דרך ההורשה בישראל, כיצד ניתן להוריש וכיצד ניתן לממש ירושה. כמו כן, הסברנו איך אפשר להבטיח הורשה לילדים מנישואין קודמים ועוד.