שיתוף או שותפות, עוסקים בפעולה קניינית, שבה שני אנשים נהנים מזכויות בנכס כלשהוא. בפירוק שיתוף יש צורך בהסדרת הזכויות הקנייניות, כפי שמתואר בחוק הישראלי המסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בין בני זוג, ובכלל זה – חלוקת נכסים במקרקעין. במאמר זה נסקור: מהו חוק המקרקעין (שבו מוסבר על פירוק שיתוף), וכן נסביר על הסכם השיתוף, על פירוק שיתוף ועל זכות קדימה, וזאת כאשר מדובר בבני זוג.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני נדל"ן.

חוק המקרקעין:

החוק הישראלי המסדיר את ענייני הזכויות בנכסים ועוד, הינו חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). החוק מסדיר בישראל את כלל המשפט האזרחי בעניין מקרקעין, שהם שטחים, מבנים, נכסים וכדומה. חוק זה חוקק בשנת 1969. אחד הדברים אותו מסדיר חוק המקרקעין, הוא תחום השיתוף בנכס, וכן פירוקו.

הסכם שיתוף:

שותפות הינה פעולה קניינית שבה מספר אנשים (שניים ומעלה) מקצים זכויות בנכס. שיתוף, בשונה מחלוקה, אינו מגדיר חלק לכל שותף, אלא נותן לקבוצת אנשים, זכויות קנייניות על כלל הנכס. כדי להבטיח את קיום השיתוף, יש לבצע הסכם שיתוף, וזאת כאמור בחוק המקרקעין, בסעיף 29 לחוק. הסכם השיתוף כולל בתוכו מספר נדבכים עיקריים: הזכויות הניתנות לכל שותף ושותף על הנכס, הגדרות טכניות בדבר הנכס, הסדרת התנהגותם של שאר השותפים בשימוש ו/או החזקה בנכס וכן הסדרת החלטות וזכויות עתידיות בנכס (לדוגמא – בדבר פירוק בעתיד, הכנסת שותפים נוספים וכדומה). מכיוון שמדובר בזכויות קנייניות, אזי ההסכם יחול על כולם ולא רק על חותמיו.

כיצד מתבצע הליך של פירוק שיתוף:

בהתאם לסעיף 37 לחוק המקרקעין, ישנה זכות, לכל שותף, לפרק שותפות, במידה והוא מעוניין בכך (אם כי יש לזכור כי בהסכם שיתוף, יתכן ויהיו סייגים, בהתאם להסכם בין השותפים). דרך פירוק שיתוף יכולה להיעשות במספר דרכים שונות, וזאת בהתאם לאמור בחוק המקרקעין: השותף המעוניין בפירוק שיתוף, יוכל למכור את חלקו לאחד משותפיו ו/או לחלק את חלקו בין הקיימים. השותף המעוניין בפירוק שיתוף, יוכל למכור את חלקו לאדם חיצוני (באישורם של שאר השותפים ובהתאם להסכם החתום ביניהם) והדרך האחרונה היא שהשותפים יוכלו למכור את הנכס שברשותם ולחלק ביניהם את הכסף מעסקת המכירה. במקרים מסוימים, יכולה שלא להיות הסכמה בין השותפים, בדבר הפירוק או דרך הפירוק.

אז, הם יפנו לבית המשפט, למתן הכרעה בנושא. בית המשפט לרוב יאפשר את הפירוק, וזאת לאחר שיקול וחשיבה על הפגיעה המינימלית ביותר בשאר השותפים. בקשתו של אחד מהצדדים לפירוק, יכולה להיעשות שלא בתום לב וברצון כן לפרק את השותפות. לפעמים, הדבר יתכן שיעשה משום שלאותו צד יש אינטרס בפירוק, אם כלכלי ואם מתחושת נקם נגד הצד האחר. במקרה כזה, וכאשר עולה חשד לכך, יכולים שאר השותפים, להגיש בקשה לבית המשפט, למניעת הפירוק, לאור רצונו של המבקש לפרק, שלא בתום לב, וזאת בצירוף ראיות המוכיחות את טענתם בדבר חוסר תום לב.

זכות קדימה – פירוק שיתוף בין בני זוג:

בני זוג אשר מחזיקים בנכס משותף, גם הם, אם כי לא הגדירו זאת מעולם, ייחשבו לשותפים בהחזקת הנכס. במצבים הללו, החוק יסדיר את הפירוק, בדרך התואמת את נסיבות השניים ואת מערכת היחסים ביניהם, בשונה משותפים עסקיים. בעת פרידה של השניים או גירושין, הם יאלצו לבצע פירוק שיתוף בנכסיהם. על זוגות נשואים המעוניינים בגירושין, יחול הסכם איזון משאבים, לפיו נכסיהם הופכים למשותפים ולכן נכללים תחת הגדרת חוק המקרקעין. באשר לידועים בציבור וזוגות שנישאו לפני הלכת איזון משאבים (שנת 1974) – נכסיהם יחולקו על פי חזקת השיתוף. פירוק השיתוף בין בני הזוג, יתכן שיעשה בדרכים הבאות: מכירת הנכס המשותף או קנייה של החלק הנותר על ידי אחד מהצדדים.

במידה וירצה אחד הצדדים למכור את חלקו, קיימת הגנה על הצד השני, וזאת בכך שקיימת לו "זכות קדימה". לפיכך, יחויב הצד שמעוניין למכור, להציע לצד השני, לקנות, לפני שהוא מציע זאת לכולם. הדבר חל במשך שנתיים מהפירוד. האמור מתואר בסעיף 101 לחוק המקרקעין: "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן–זוגו".

סיכום:

בכל הנוגע לפירוק שיתוף, במיוחד כאשר מדובר בבני זוג, וזאת בשונה מיחסים עסקיים, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שכן, מלבד פירוק השיתוף, הפרידה תגרור הליכים משמעותיים נוספים.