כיום, נושא האלימות הוא נושא שכיח ומוכר, לרבות אלימות במשפחה. לעיתים, אדם יכול להרגיש מאוים או מפוחד וזאת בשל התנהגותו של אדם אחר המתחקה אחריו. התנהגות האדם המטריד, יכולה להתבטא במעקב, בצפייה, בהטרדה וכן באלימות מילולית וגם פיזית. זאת ועוד, נושא האלימות במשפחה ובכלל, הוא נושא כאוב, שעמו מתמודדים אנשים יום יום. לצערנו, האנשים הסובלים מהטרדות או אלימות במשפחה, עוברים כברת דרך ארוכה עד שהם מגיעים להחלטה או להבנה, כי ישנו פתרון לבעיה. בין אותם פתרונות לבעיה החמורה הזו, קיים פתרון הנקרא "צו הרחקה". צו הרחקה הינו כלי משפטי, הנותן מענה למקרי אלימות במשפחה. מטרתו של צו ההרחקה היא, להגן באופן מלא ויומיומי על האדם שעובר הטרדות כדרך קבע וכן לאפשר לו להמשיך בשגרת חייו, ללא פחד וחשש מהמשך הטרדות או אלימות.
עוד נעיר, כי צו ההרחקה הינו שם כולל למספר צווים קיימים, שאותם ניתן להוציא על מנת להגן על אדם, עסק, חברה או גוף ציבורי וכן להרחיק את האדם המהווה סכנה. במאמר שלהלן, נסביר על משמעותו של צו הרחקה, בין אם במסגרת המשפט האזרחי ובין אם מכוח דיני המשפחה. כמו כן, נבחן את סוגי הצווים וכן את מקורם החוקי. נעסוק גם בהליך שבו מוציאים את צווי ההרחקה, הן בהיבטים הפרוצדורליים והן בהיבטים המהותיים וכן נעמוד על ההשלכות והסיטואציות העלולות להיגרם בעקבות הוצאתו או הפרתו של צו הרחקה. עוד במסגרת המאמר שלהלן, נבחן את שיקולי בית המשפט, בכל הנוגע להוצאת צו ההרחקה.
כל זאת – לידיעתכם/ן ונוחיותכם/ן, הגולשים והגולשות כדלקמן:
נעיר, כי המאמר שלהלן, הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, עם עורך דין המתמחה בתחום.
צו ההרחקה ומשמעותו בחוק –
צו הרחקה, הינו צו הנועד להגן על אדם הסובל מהטרדות קשות או מהתנהגות אלימה מאוד. בית המשפט משתמש בצו ההרחקה כדי להבטיח את שלומו של האדם הסובל מאלימות וכן לאפשר לו להמשיך בשגרת חייו מבלי שיחשוש.
כאמור, אלימות במשפחה הינה נושא שכיח וקשה, שעמו מתמודדים יום יום משפחות שלמות. ההטרדות יכולות להתבטא בצורה של מעקב אחר אדם, מניעה ממנו להמשיך בשגרת חייו ואף בדיבור פוגעני. דהיינו, ההטרדה אינה חייבת להתבטא באלימות, אך לרוב, צו ההרחקה יומצא על מנת למנוע מצב נתון, שבו אדם סובל מאלימות, או לחילופין, למנוע מהמצב להתפתח לכדי אלימות.
זאת ועוד, צו ההרחקה הינו צו שיפוטי, שבו משתמש בית המשפט, המורה על הרחקתו של האדם המטריד, בכל דרך אפשרית. כלומר, הרחקה מאזור המגורים, ממקום העבודה ומכל מקום שבו נמצא האדם הנפגע. כמו כן, בית המשפט יכול להורות, באמצעות הצו, על מניעת יצירת קשר עם האדם, הן טלפונית והן באמצעות כל דרך התקשרות אחרת וכן על הרחקתו, למרחק מה, מהאדם המבקש את צו ההרחקה.
כאמור, צו מעצר הינו שם כולל למספר צווים הקיימים ובחלק שלהלן, נבחן את החוקים המסדירים צווי הרחקה.
החוקים המסדירים את הדין לגבי צו ההרחקה במקרי אלימות במשפחה –
צו הרחקה על ידי קצין משטרה:
עוד לפני שנדון בחקיקה הרלוונטית לצווי הרחקה, נבקש להציג אפשרות פחות שכיחה לקבלת צו הרחקה והיא באמצעות הגשת תלונה משטרה. נסביר: לקצין משטרה יש סמכות להורות על הרחקה, לרוב לצרכי חקירה וכן לצרכי הגנה על מתלונן.
ישנן סיטואציות שבהן אלימות במשפחה מתפרצת בפתאומיות, ללא "הכנה מוקדמת" לכך ואז יכול האדם הנפגע, הנתקף, להגיש תלונה במשטרת ישראל על תקיפה. לקצין המשטרה העוסק בתיק, יש סמכות מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו– 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), להורות על צו הרחקה של התוקף. צו זה מוגבל ל–14 יום לכל היותר ונתון לשיקול דעתו של הקצין. מתן הצו עונה על הצורך המידי של הנפגע למנוע את פגיעתו והאלימות המופנית כלפיו וכן מגבילה את חירות התנועה של האדם הפוגע. הצו מונע מהתוקף להגיע אל מקום המגורים או העבודה של הנתקף ולעיתים אף מגדיר מהו המרחק שהאדם הפוגע, צריך לשמור מהקורבן.
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק" או "החוק למניעת אלימות"):
החוק למניעת אלימות, מתייחס הן להטרדות בין בני משפחה והן לאלימות במשפחה. החוק הזה נועד להגן ולמנוע מקרי אלימות במשפחה. אדם העובר התעללות בצורת הטרדה או לחילופין באלימות, יכול לפנות מכוח חוק זה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום, כדי להוציא צו הרחקה.
החוק למניעת אלימות, הוא חוק ייעודי לבני משפחה. אי לכך, בחוק קיימת הגדרה לשאלה: מי נחשב כבן משפחה, במקרה של אלימות או הטרדה. לצורך תחולתו, החוק מגדיר בן משפחה בתור – הורים, ילדים, בני זוג של הורים (לרבות ידועים בציבור), סבא וסבתא, אחים ואחיות ודודים ודודות. נבקש להעיר, כי החוק מתייחס גם להוצאת צו הרחקה לקטינים, שכן ישנם מקרים של אלימות מצד ילדים כלפי הוריהם.
הוצאת צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות, נעשית באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט. בית המשפט לענייני משפחה, הינו בעל סמכות להורות ולעסוק בכל הקשור לצווי הרחקה מכוח החוק. אך ישנה אפשרות להגיש את הבקשה הן לבית משפט השלום והן לבית דין. ראוי לציין כי הוצאת צו הרחקה באמצעות החוק, יכולה להיעשות על ידי האדם המבקש, או על ידי עובד סוציאלי, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
כאשר אדם שנפגע מאלימות או הטרדה על ידי בן משפחה, חותר להוציא צו הרחקה מטעם בית המשפט, עליו לפנות אל בית המשפט ולמלא טופס בקשה. לאחר מילוי טופס הבקשה והגשתו לבית המשפט, חלה "חובת ההוכחה", ברמה סבירה, כמובן. על מבקש הצו, להציג לבית המשפט ראיות, כגון טפסים רפואיים, עדות או תלונות למשטרה בגין התקיפה.
כמו כן, על מבקש הצו, להציג לבית המשפט את אחת מהחלופות הבאות וזאת על מנת להוכיח כי אכן מתקיימת התעללות קשה כנגדו, המהווה סכנה לחייו: התוקף התנהג באופן אלים נגד בן משפחה, או גם התעלל בו מינית או גם כלא אותו. חלופה שנייה, היא כי קיים חשד סביר שהתנהגות התוקף מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו. החלופה השלישית והאחרונה, היא להראות כי האדם הפוגע, מתעלל נפשית או פיזית ובעקבות התנהגותו, נבצר מהנפגע להמשיך לנהל את חייו באופן סביר.
לאחר שמבקש הצו הוכיח את אחת מהחלופות, בית המשפט ישקול את הוצאת צו ההרחקה ובמידה ויראה לנכון כי המקרה הנ"ל אכן דורש צו הרחקה וכי מתקיימת סכנה לחייו של מבקש הצו, אזי בית המשפט יכול להורות לאדם שנגדו התבקש הצו, להפקיד ערובה כנגד הצו ובמקרים מסוימים אף להורות על הליך טיפולי ומשקם, שאותו צריך לעבור. סעיף 3 לחוק, מגדיר את התנאים למתן צו הגנה מטעם בית המשפט וכן את השיקולים העומדים מול בית המשפט, במסגרת שיקוליו וסמכותו למתן הצו. בית המשפט יורה על מתן צו הרחקה, רק במקרים שבהם מוכחת סכנה ממשית לחיי האדם המבקש את הצו. כמו כן, מקרי אלימות או עבירות מין כנגד הנפגע, ייחשבו כסכנה לחייו של מבקש הצו. עם זאת, לא אחת, קיים קושי בהוצאת צווי הרחקה. הטעם לכך עולה בשל אין ספור בקשות סרק המוגשות לבית המשפט וכן בשל טענת דברים שקריים לבית המשפט, כי מדובר בהטרדה או אלימות קשה.
נבהיר כי צו הרחקה, אינו פתרון לצמיתות, אלא משמש כסעד זמני, על מנת להרגיע את המצב בין האדם הפוגע לקורבן וכן כדי להבטיח את שלומו ובטחונו של הקורבן.
באשר לתוקפו של הצו, הדין הוא כי צו הגנה יהיה בתוקף למשך 6 חודשים, אך עומדת לרשות מבקש הצו, אפשרות לעתור להארכת הצו לתקופה כוללת של 12 חודשים ובנסיבות חריגות, אף לתקופה של 24 חודשים. במקביל, בית המשפט יחליט, בהתאם לכל מקרה לגופו, האם יש מקום להאריך את תוקף הצו.
זאת ועוד, בית המשפט, לאחר שמיעת טענות הצדדים, יורה על מתן הצו וכפועל יוצא, גם על ההגבלות שתוטלנה על המשיב–המטריד, אם בכלל. כך לדוגמא, בית המשפט רשאי להורות בצו, כי על המטריד להתרחק מביתו של הנפגע או לחילופין, ממקום עבודתו. כמו כן, בית המשפט יכול להחליט, כי על המטריד חל איסור מוחלט ליצור כל קשר עם משפחתו, הן בהגעה עצמית לביתם והן בשיחת טלפון או בכל דרך התקשרות נוספת. בנוסף, בית המשפט יוכל להורות לאדם שנגדו הוצא צו הרחקה, כי אין לו זכות להשתמש בשום נכס של המשפחה, גם אם מדובר בבית או ברכב.
עוד נקודה שאליה נבקש להתייחס, עוסקת בצו הגנה שניתן כלפי קטינים. כפי שציינו, צו הרחקה יכול להידרש גם כנגד קטין. ישנם מקרים קשים שבהם מוגשת בקשה לקבלת צו הרחקה כנגד קטין וזאת לאור הסכנה הנשקפת בשל התנהגותו. גם בקשה כזו, תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. בדומה להוצאת צו הרחקה מכוח החוק, על מבקש הצו להוכיח בצורה סבירה, כי שהותו של הקטין והתנהגותו אכן מהוות סכנה גדולה, או שהן מפרות את שלוות חייהם של קרוביו. כיון שמדובר בקטין, שנגדו מוצא הצו, את ההליך יילוו פסיכולוגים וכן עובדים סוציאליים, שתפקידם לדאוג לשלומו של הקטין, לאחר הוצאת הצו נגדו.
עוד שאלה אחרונה ומהותית בעניין צווי הרחקה, עוסקת בדין החל במקרה של הפרת הצו. נסביר – הפרת צו הרחקה, תיחשב כעבירה פלילית לפי חוק העונשין, תשל"ז–1977. סעיף 287 לחוק העונשין קובע, כי אם אדם יפר צו שניתן כנגדו בהוראת החוק, אזי מעשיו ייחשבו לעבירה פלילית, שהעונש עליה יעמוד על שנתיים מאסר. אך כאשר מדובר בהפרת צו הניתן לשם הגנת חייו של אדם, העונש יעמוד על 4 שנות מאסר. כך גם באשר להפרה של צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק" או "החוק למניעת הטרדה מאיימת"), שעליו נסביר בחלק הבא.
החוק למניעת הטרדה מאיימת:
סעיף 1 לחוק, מגדיר כי הטרדה תיחשב בתור כל פגיעה בגופו או בחירותו של אדם וכך גם אלימות פיזית או מילולית. כלומר, מטרת החוק למניעת הטרדה, היא להגן על כל אדם, מפני פגיעה או הטרדה. כך גם לשון החוק, שאותה נביא בשל החשיבות: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".
זאת ועוד: בדומה לחוק למניעת אלימות, גם בחוק למניעת הטרדה, הטרדה מאיימת המקימה עילה לקבלת צו הרחקה, תבוא לידי ביטוי במעשים הבאים: מעשי בילוש אחר אדם ייחשבו גם כהטרדה מאיימת, הטרדה, אלימות, אלימות מילולית ועוד. כאמור, חוק זה, להבדיל מהחוק למניעת אלימות במשפחה, חוקק על מנת לאפשר לכל אדם להגן על עצמו וכן אינו מופנה רק לאנשים המוטרדים על ידי בן משפחה וזאת כדי לתת סעד ומענה למקרים המצערים הללו.
אדם אשר סובל מהטרדה מאיימת שאינה נעשית על ידי בן משפחה, כמוגדר בחוק למניעת אלימות במשפחה, יוכל להוציא צו הרחקה באמצעות חוק זה, בדרך הבאה: האדם המעוניין לקבל צו הרחקה, צריך להוכיח לבית המשפט, בדרך סבירה, כי האדם שנגדו מבוקש הצו, אכן מטרידו, על פי ההגדרה של המונח "הטרדה" בחוק למניעת הטרדה. גם כאן, במסגרת בקשה למתן צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה, על מבקש הצו להציג ראיות סבירות, אשר תוכחנה את הטענות הנטענות על ידו. כמו כן, על פי החוק, ישנם שלושה מצבים, שבהם ניתן יהיה להגיש בקשה לקבל צו הרחקה מכוח חוק זה. המצב הראשון: ביצוע הטרדה מאיימת, לפי הגדרת החוק להטרדה מאיימת.
המצב השני: האדם שנגדו מתבקש הצו, פגע באדם, בתקופה הסמוכה לבקשת קבלת הצו ו/או ביצע עבירת מין באדם.
המצב השלישי: דעתו של בית המשפט, בהקשר לנסיבות העניין, היא כי התנהגותו של הפוגע כלפי מבקש הצו, אכן טורדנית ומאיימת וכן מפריעה לו להמשיך ולנהל את חייו, בשל חשש או סכנה האורבת לו.
בדומה לחוק למניעת אלימות במשפחה, מבקש הצו יכול להיות הן האדם העובר הטרדה ופגיעה והן עובד סוציאלי או היועץ המשפטי לממשלה. הוצאת הצו תעשה על ידי בקשה המופנית לבית משפט השלום. תוקפו של הצו לא יעלה על תקופה כוללת של שנתיים וזאת לאחר שבית המשפט האריך את תוקף הצו.
צו למדור שקט ושלו –
עד כה, הסברנו על צווי הרחקה מכוח שני חוקים עיקריים וכן מכוח החלטת קצין משטרה. לקראת סיום המאמר, נבקש לתאר סוג נוסף של צו הרחקה, שכיח הרבה פחות. כאמור, צו ההרחקה הינו שם כולל למספר צווים קיימים. אחד מהצווים הללו הוא צו למדור שקט ושלו. הצו מהווה חלק מזכויותיהם של האישה ושל הילדים למזונותיהם, בעת הליך הגירושין. כלומר, זכותם לחיות ללא כל הפרעה מגורם אחר וכן לקבל את המגיע להמשך קיומם. בסיטואציה שבה הבעל אינו מתנהג בצורה ראויה ואף מטריד את האישה והילדים, בין אם מדובר בהטרדות של שיחות או הגעה לבית ובין אם מדובר בהטרדה של תשלומי מזונות שאינם סדירים, קמה לאישה הזכות והאפשרות לעתור לצו למדור שקט ושלו ובכך למנוע את כניסתו או הגעתו או הטרדותיו של הבעל. כל זאת, על מנת למנוע את הפגיעה בשלוות החיים של האישה והילדים וכן את המשך חייהם, מבלי הטרדות חוזרות ונשנות. צו זה יהיה נתון להחלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי הרלוונטי.
דרכי התמודדות לפני ואחרי צו הרחקה –
אלימות במשפחה הינה מצב קשה ומטריד. לעיתים, האלימות מתפרצת ללא כל התראה מוקדמת ונמשכת זמן רב ולעיתים האלימות מתפתחת בהדרגתיות. כדי להגיע לשלב שבו מחליטים להוציא צו הרחקה, על האדם הנפגע לעבור כברת דרך ארוכה, שכן לעיתים האדם מעדיף להסתיר את הנעשה ואת חומרת המצב וזאת בשל בושה שאותה הוא חש מפני המשפחה, או מפני החברה הסובבת.
חשוב לזכור כי צו ההרחקה הינו צו זמני. לכן, על האדם המבקש את הוצאת הצו, לפעול בנתיבים נוספים, על מנת למנוע מהמצב להחמיר וכן על מנת להגן על עצמו בצורה מלאה. אותם אפיקים מקבילים, יכולים להיות – הגשת תלונה למשטרת ישראל וכן ליווי של עורך דין מומחה בתחום, שיוכל לסייע בפעילויות משפטיות המתפתחות בתיק. אפיק נוסף, הוא תביעה אזרחית נגד הפוגע. נסביר:
לרוב, הגשת תלונה כנגד המתעלל, תסתמן בתור פתרון טוב לטווח ארוך וזאת בשל היכולת של משטרת ישראל להגיש כתב אישום כנגד האדם המתעלל ולפתוח בהליך משפטי נגדו, דבר אשר לעיתים יגרום לכליאתו ומאסרו של האדם.
בנוסף, יש אפשרות להגיש תביעת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לאדם כתוצאה מהתעללות. כאמור, בעקבות מקרי ההתעללות שאותם עובר אדם, ניתנת לו האפשרות להגיש תביעה נזיקית כנגד המתעלל וזאת מכוח עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה. כאמור, בית המשפט לענייני משפחה יכול לבחון את הזכאות של הקורבן לקבלת פיצויים.
לסיכום –
אלימות במשפחה הוא נושא מצער וקשה, שלצערנו שכיח כיום. במאמר הוצגו לפניכם/ן מספר צווים שבהם ניתן להשתמש במקרי אלימות או הטרדה. צו הרחקה, או בשמו הנוסף, צו הגנה, הינו צו הנועד למקרים בהם ההטרדה נעשית על ידי קרוב משפחה המוגדר בחוק. צו נוסף, הוא צו למניעת הטרדה מינית, הנועד למקרים שבהם ההטרדה נעשית על ידי אדם כלשהוא, כלפי כל אדם אחר.
כל הצווים הללו, נועדו ונחקקו בחוק, על מנת לתת מענה וסעד מהירים לאדם הנמצא בסיטואציה אלימה וקשה. בנוסף לזאת, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה, מומחה בתחום, כדי שילווה אתכם/ן לאורך כל הדרך ואף ייצג אתכם/ן בהליך משפטי, במידה והגעתם/ן אליו.
