דיני המזונות הם תחום מאוד מורכב, אשר משלב חובה מוסרית וסוציאלית, עם הוראות הדין העברי–דתי. תיקי מזונות תמיד נלווים לתביעות גירושין וכן לתביעות משמורת ילדים, מכיוון שכאשר זוג מתגרש, עולה הצורך להסדיר את שאלת משמורת הילדים, שאלת המזונות וכן חלוקת הרכוש המשותף. במאמר שלהלן, אספנו מספר שאלות נפוצות הנוגעות למזונות ילדים, שאנו נשאלים עליהן לא פעם כעורכי דין למשפחה, וננסה להשיב עליהן. נציין כי מטרתנו להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אין בתוכן זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.
מהם מזונות?
מזונות הם תשלום שבו מחויב האב, לטובת כלכלת ילדיו. החובה לשאת במזונות, היא חובה שקבועה בדין העברי–דתי, אך היא קבועה גם בהלכה האסלאמית וגם בנצרות. המטרה של דיני המזונות, היא להבטיח לילדיו של האב, קיום כלכלי הולם, כאשר האב איננו מתגורר עם ילדיו תחת אותה קורת גג. לפי ההלכה העברית, החובה לשאת במזונות היא חובה אבסולוטית המוטלת על האב (עם סייגים – כפי שנסביר בחלק הבא). כמו כן, מזונות, הם לא רק מזונות ילדים, אלא שלעיתים יש גם חובה לשאת במזונות אישה, כדי להבטיח את קיומה הכלכלי בעת גירושין.
נדגיש כי החובה לשאת במזונות ילדים, חלה גם לפני גירושין. כלומר – אם זוג נפרד והאב עזב את הבית, אך הזוג עדיין לא התגרש, אזי כבר בשלב הזה, ניתן לפנות לבית הדין, בתביעה למזונות זמניים.
עד איזה גיל משלמים מזונות?
כעיקרון, חלוקת המזונות היא כדלקמן: מזונות עד גיל 6, הם מזונות מדין חובה, אשר משולמים ללא קשר להכנסת האב. לאחר גיל 6, עד גיל 15 – 16, ישנם מזונות מדין חובה, בכל הנוגע להוצאות הנדרשות והבסיסיות, וכן מזונות מדין צדקה (למשל, לאירועים חברתיים וכיו"ב). מזונות מדין צדקה, נקבעים בהתחשב בהכנסתו של האב. לאחר גיל 16, בדרך כלל המזונות מופחתים בהתאם ליכולת ההכנסה של האב, שכן בשלב הזה, כל המזונות הם מדין צדקה. לאחר מכן, בעת הגיוס לצבא, נהוג להטיל מזונות, אך אלו מצטמצמים עד לשליש מהסכום שנקבע בעבר. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו, וכן שירות צבאי מתייחס כמובן גם לשירות לאומי. אז באשר לשאלה הנ"ל, נשיב בפשטות: מזונות משלמים לרוב עד גיל 18, או לכל היותר 21.
מהם מזונות אזרחיים?
דיני המזונות מחולקים לשניים – מזונות מכוח הדין הדתי, שהם השכיחים ביותר, וכן ישנה חובת תשלום מזונות לפי הדין האזרחי, שחלה על זוגות חסרי דת. כך קובע החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959. החוק הזה הוא ליברלי מאוד ומטיל חובות שוות על האב והאם, בניגוד לחובה שמתוארת בדין הדתי–עברי. אומנם, חוק המזונות הזה הוא ליברלי וחשוב, אך לצערנו הוא חל על אחוז קטן מאזרחי ישראל, שכן הוא חל רק על מי שלא חל עליו דין דתי.
לאן מגישים תביעת מזונות?
כעיקרון, תביעת מזונות אפשר להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, אך גם לבית הדין הרבני – שיש לו סמכות לעסוק בתביעת מזונות, במידה והיא מוגשת בהסכמת הצדדים, או כאשר מדובר בתביעה שנכרכה לתביעת הגירושין.
האם במשמורת משותפת משלמים מזונות?
התשובה חיובית. נסביר: משמורת משותפת, היא משמורת שבמסגרתה בני הזוג מקיימים שוויון בזמני השהות של הילדים, להבדיל מסיטואציה של "הסדרי ראיה", כאשר הורה אחד, שהוא ההורה המשמורן, הוא האחראי השוטף לטיפול בילדים. במשמורת משותפת, ההורים לרוב מתגוררים בקרבת מקום, והם בדרך כלל גם מעורבים בצורה שווה בטיפול בילדים. לכן, במקרים של משמורת משותפת, לכאורה יש קושי בהטלת חובת מזונות אבסולוטית דווקא על האב. כך גם סבר בית המשפט העליון, שקבע בעבר שאם אין פערי שכר בין ההורים, הרי שחובת המזונות תהיה שווה לשני ההורים. האמור לא חל על מזונות מדין חובה עד גיל 6.
לסיכום:
מזונות ילדים, הם נושא שכיח מאוד במסגרת הליכי גירושין, כאשר יש ילדים משותפים. כמו כן, בעת גירושין יש גם צורך להסדיר את שאלת המשמורת ועוד. לכן, את המאמר נסיים בהמלצה זו – לפנות אל עורך דין מזונות.
Leave A Comment